דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

למעלה תנאי העסקה עמלות למורי דרך אחריות לנזקי גוף תקנות מורי הדרך פסקי דין

קבלת עמלות בידי מורי דרך

נושא קבלת עמלות בידי מורי דרך מאת בתי עסק אליהם הפנו את התיירים, הוא נושא אשר העסיק רבות את ציבור מורי הדרך בישראל.

חוק שירותי תיירות, תשל"ו - 1976, קבע בסעיף 7 שבו:

"(א) מי שמתלווה לתייר חוץ בסיור כמורה דרך, כנהג או בתפקיד אחר, לא יבקש, לא יקבל ולא יסכים לקבל עמלה או תמורה אחרת מכל אדם בשל הפניית תייר חוץ לבית עסק פלוני או בשל טובין או שירותים שרכש תייר חוץ באותו בית עסק.

(ב) לא יתן אדם ולא יציע עמלה או תמורה כאמור בסעיף קטן (א)".

הרקע לחקיקת סעיף זה פורט בהצעת חוק שירותי תיירות, תשל"ג 1972 (ה"ח תשל"ג, 83):

"בשנים האחרונות פשתה התופעה של תשלומים למורי-דרך מבתי-מסחר וספקי שירותים שונים, כשמורה-הדרך מביא להם תיירים. לנוהג זה יש ספיחים שליליים, כשעליית שיעור התשלום למורה הדרך גורמת לירידת טיב המוצר הנמכר או לפגיעה כלכלית בבתי-עסק שאינם משלמים תשלומים כאלה. ועדות שישבו על המדוכה העלו הצעות שונות בנושא זה, אולם נמצא כי אין מנוס מאיסור תופעה זו לחלוטין".

יש לשים לב כי האיסור חל רק בהקשר של תיירי חוץ ולא בהקשר של תיירות פנים (כלומר, תיירים ישראליים המטיילים בישראל).

סעיף זה כמעט ולא נדון בפסיקת בתי המשפט בארץ. בהקשר אחר לגמרי, התייחס לסעיף זה בית המשפט העליון:

"אצלנו, רק לאחרונה אף הרחיק המחוקק לכת מזה. בחוק שירותי תיירות, תשל"ו 1976, סעיף 7, הוטל איסור על מי שמתלווה לתייר-חוץ בסיור כמורה-דרך, כנהג או בתפקיד אחר אנשים שאף אינם שלוחיו של התייר ולא עובדיו לבקש או לקבל או להסכים לקבל תשלום כל-שהוא מכל אדם בשל הפניית התייר לבית עסק או בשל טובין או שירותים שרכש התייר באותו בית-עסק. גם מתן תשלום כזה או הצעתו כאמור הוצאו מחוץ לחוק, והעובר על הוראות אלה דינו קנס 10,000 לירות, ואם הוא תאגיד קנס 40,000 ל"י".

ע"א 578/75 (וערעור שכנגד) דבורה בן-טל נ' רם בן-טל ואח', פ"ד לא (1) 57, 60-61 בדברי כב' השופט ברנזון.

ענין זה אף נדון בדו"ח מבקר המדינה (מס' 35) לשנת 1985.

על הוראות סעיף זה נמתחה ביקורת רבה במשך השנים, ובהצעת חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 2), התשנ"ו 1996 (ה"ח התשנ"ו, 587) הוצע ביטולו של סעיף 7 לחוק. בדברי ההסבר נאמר:

"בענף התיירות בארץ נהוגה, כפי שמקובל בכל העולם, התופעה של קבלת עמלות על ידי מורה דרך המתלווה לתייר חוץ, בשל הפניית אותו תייר לבית עסק פלוני לשם רכישת טובין או שירותים הניתנים בו.

סעיף 7 לחוק אוסר על מורה הדרך לקבל עמלות ועל כל אדם להציע או לתת למורה הדרך עמלה.

לכן, מוצע לבטל את סעיף 7 לחוק".

אולם רק בשנת 1999 בוטל סעיף זה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999), התשנ"ט 1999 (ס"ח התשנ"ט, 90 בעמוד 112).

בעקבות כך בוטל האיסור על קבלת עמלות בידי מורי דרך.