דף הבית מפת האתר חוקים ותקנות כניסה לישראל דרכונים יציאה לחו"ל בטוח נסיעות לחו"ל השכרת רכב תחבורה שיט תעופה מורי דרך בתי מלון טיולים מאורגנים סוכנויות נסיעות אתרי תיירות טיים שרינג מועדוני נופש שדות תעופה עידוד השקעות הון קישורים דף קשר TOURISM LAW שונות IFTTA פורום/Forum חיפוש/SEARCH

 

למעלה עליה וירידה מהמטוס אובדן כבודה איחור בטיסה מניעת הנזק ייחוד העילה שבירת תקרת אחריות מסירת הודעה על נזק סמכות השיפוט התיישנות הטסת נשים בהריון אוכל בטיסה מי שאינו מוביל סיכול טעויות בכרטיס טיסה טיסות שכר חוק הטיס ותקנות הטיס פרוק חברות תעופה תנאי תעסוקה שונות

תנאי תעסוקה

אי תשלום שכר בתקופת הכשרה

עב נז/ 35-3633 ערן ארקוש לאופר תעופה בע"מ (פס"ד מיום 8.6.99) (לא פורסם)

התובע השתתף בקורס פקחים מטעם חברת לאופר, שהיא חברת תעופה העוסקת בעיקר בהענקת שירותי קרקע לחברות תעופה זרות, אשר מטוסיהן מגיעים לישראל. בסיומו של הקורס החליטה חברת התעופה שלא לקבל את התובע לעבודה שיועדה לו, בטענה כי לא עמד בדרישות המקצועיות הנחוצות לתפקיד. התובע מבקש לחייב את חברת התעופה לשלם לו שכר בגין הזמן שבילה בקורס ההכשרה. חברת התעופה טוענת כי טרם נקשרו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

נפסק (כב' השופט יצחק לובוצקי ):

"מפעל המבקש לשכור לעצמו עובד שכיר, אינו רשאי להכשיר את העובד לתפקידו המיועד במשך תקופה משמעותית (ושבוע ימים הוא תקופה כזו), מבלי לשלם לעובד המיועד שכר כל-שהוא, בעת תקופת ההכשרה".

התביעה התקבלה.

עע 1210/02 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה (לא פורסם) (פסק דין מיום 10.11.02)

דחית בקשה להכיר בתביעת דיילים אשר לא קיבלו תשלום עבור השתתפותם בקורס דיילים, כתביעה יצוגית.

סק 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פסק דין מיום 15.3.05)

הסתדרות העובדים הכללית החדשה עתרה לסעד הצהרתי לפי, בין השאר, זכאים דיילי האוויר הזמניים ודיילי הקרקע הזמניים, לשכר מינימום וזכויות סוציאליות עבור תקופת הכשרתם. הסעד התבקש הן לגבי עובדים חדשים והן לגבי עובדים את סיימו את הכשרתם טרם הגשת הבקשה. הליך זה הוגש לאחר מתן פסה"ד בעע 1210/02 שם נפסק כי ניהול הדיון כסכסוך קיבוצי הנו יעיל ונוח יותר, מה גם שכאשר יש נציגות עובדים במקום עבודה מאורגן אין צורך בתביעה יצוגית.

לטענת ההסתדרות, בתקופת ההכשרה מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין החניכים והחברה ולכן זכאים החניכים לשכר שלא יפחת משכר מינימום ולזכויות הסוציאליות המוענקות לכל עובד על פי משפט העבודה המגן. לטענת המשיבה, היא עוסקת גם בהכשרת מועמדים לתפקיד דיילי קרקע ודיילי אוויר וכי בתקופת ההכשרה לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

נפסק (כב' השופטת ו' וירט-ליבנה ונציגי הציבור מר מ' פרדס ו - מר ד' רג'ואן ):

  1. מהוראות חוק שכר המינימום אנו למדים, כי הזכאות לשכר מינימום מוקנית לעובד, כלומר למי שמתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו ובין מעסיקו. עוד אנו למדים, כי הזכות נתונה לכל עובד והיא אינה ניתנת להתנייה או לוויתור".

  2. "יש למצוא מבחן המתאים לסיטואציות מעין אלו המושתת על עקרונות המשפט העבודה והמדיניות המשפטית המקובלים במשפט הישראלי".

  3. "שאלת היות חניך ומתלמד "עובדים" וזכאותם לשכר מינימום וזכויות סוציאליות נדונה בבתי הדין לעבודה במספר מקרים, אולם, לא מצאנו באלו תשובה לשאלה שבפנינו" (דב"ע לב/ 3-43 יגאל הלפרין - הסתדרות מדיצינית הדסה, פד"ע ד', 281; ע"ע 1054/01 אשר טווילי - יצחק דהרי, פד"ע לז, 746; ע"ע 1182/02 חיים קאזיס - תאופיק ארייט, פד"ע לח, 394; דבע" נה/ 15-1147 מרים לוי - יהודה לוי, דב"ע טו, 151; דב"ע נב/ 0-136 יצחק אשכנזי - המוסד לביטוח לאומי ואח', פד"ע כו, 156 (סטאז'ר בליווי קבוצות לחו"ל); תב"ע נו/ 0-232 חוה זליגמן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי י, 240; ד"מ 1948/01 מונאס אריאל - דפוס איילון עמית ורפי בע"מ, עבודה אזורי יב, 190; דמ 2837/02 יצחק סליי - A.G.P. תקשרות חזותית בע"מ (לא פורסם); תב"ע  נז/ 35-3633 ערן ארקוש לאופר תעופה בע"מ, פד"ע יא, 341 (משתתף בקורס פקחים המוצבים בשדה התעופה); ד"מ 7636/03 ציפי סיני - הדקה ה- 90 בע"מ (לא פורסם) (קורס להכשרה כסוכנת מכירות בחברת תיירות).

  4. "המבחן אותו יישמנו לעיל אינו מבחן מתמטי והכרעה על פיו תתקבל מהערכת כלל מבחני המשנה בו. לאחר שקילת מכלול הנסיבות, הגענו למסקנה כי החניכים בקורס ההכשרה הנם עובדים הזכאים לשכר על פי חוק שכר המינימום. זאת בשל כך, שמטרת ההתקשרות בין הצדדים הינה יצירת יחסי עובד ומעביד ביניהם מיד בתום ההכשרה ולא רכישת מקצוע בלבד. ובשל כך שאופיה של ההכשרה ומערכת היחסים בה מצביעים על קיום של יחסי עובד ומעביד במסגרתה:  החניכים אינם יכולים לעבוד בעבודה נוספות, משך הקורס ארוך ואינטנסיבי ביותר, קבלת "שכר" בסופו של הקורס המכונה "מענק", חובת ציות וכללי משמעת קפדניים, הופעה במדים של אל-על ועוד".

  5. "כמו כן נתנו משקל רב בהכרעתנו זו למשכו הארוך של הקורס ולעובדה כי אין החניכים רשאים לעבוד במהלכו. אין תכלית חוק שכר המינימום מתיישבת עם שלילת אפשרות השתכרות במשך תקופה ארוכה הנובעת מהתקשרות ליצירת יחסי עבודה".

  6. "ואף אנו סבורים כי אל-על מפיקה רווח מאותם חניכים וזאת לאור העובדה שהכשרתם במשך תקופה כה ארוכה מאפשרת לאותם חניכים להכנס מיד לעבודה לכל דבר ועניין ללא תקופת הרצה או נסיון. ובכך אל-על מפיקה את מלוא התועלת מאותם עובדים".

  7. "לפיכך אנו קובעים, כי החניכים בקורס הכשרת דיילי האוויר והקרקע הנם עובדים לצורך חוק שכר מינימום וזכאים לשכר מינימום על פיו ולזכויות סוציאליות על פי משפט העבודה המגן. בהכרעתנו זו אין כדי להעניק לחניכים זכויות אחרות שמקורן ביחסי העבודה הקיבוציים בחברה".

  8. "לאור מהות המבחן אותו קבענו לעיל והצורך בבחינה הנסיבות הספציפיות של ההכשרה אין בידנו להעתר לסעד המבוקש על ידי ההסתדרות הנוגע "לכל עובד אחר הנדרש לבצע הכשרה טרם תחילת עבודתו הסדירה ללא שכר וזכויות  סוציאליות" (סעיף 56א' לבקשת הצד). וכל שאנו מצהירים הוא כי מעמדם של הדיילים שנדונו בבקשה שבפנינו,  בתקופת ההכשרה הספציפית שנבחנה על ידנו, הוא כשל "עובד" לצורך חוק שכר המינימום וחוקי המגן".

  9. הסעד ההצהרתי יחול ממתן פסק הדין ואילך, וכל מי שעבר את הקורס בעבר יוכל לממש את זכותו אך ורק בדרך של הגשת תביעה אישית.

שאר חלקי פסק הדין דנו בעתירות לחייב את אל על לשלם שכר מינימום וגמול שעות נוספות עבור ימי השתלמות בהם משתתפים דיילי האויר;  תשלום לאצד"א זמניים עבור שעות קרקע; יישום נוהל ביטול הצבה והצבה מחדש (שינוי ההצבה ברגע האחרון).

עב 9460/00 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ  - חגי יהלום (לא פורסם) (פס"ד מיום 11.4.05)

עובר לתחילת קורס הסבה כטיס על מטוס בצי בואינג 757 התחייב המשיב בכתב לשרת שנתיים לפחות בצי המטוסים של התובעת, וכי אם לא ישלים את תקופת ההעסקה, ישיב לתובעת את דמי הכשרתו. הנתבע התפטר מעבודתו לפני חלוף שנתיים והתובעת קיזזה מהסכומים שהגיעו לו את דמי הכשרתו. ארקיע טענה כי ניתנה הסכמת נציגות הטייסים לחתימה על כתב ההתחייבות.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד בענינים שונים הנוגעים לחישוב שכרו ופיצויי הפיטורים.

נפסק (כב' השופטת הדס יהלום ):

  1. "הוכח כי נציגות הטייסים נתנה הסכמתה להחתמת הטייסים היוצאים להשתלמות על מטוסי בואינג 757, על כתב ההתחייבות ואף נתנה הסכמתה לסכום המופיע בהתחייבות".

  2. "המסקנה המתבקשת היא כי מסמך ההתחייבות נערך ונתחם כדין, כי הינו שריר וקיים, כי אין ממש בטענות יהלום לפיהן אין לתת להסכם תוקף מחייב".

  3. "בעניין ע"ע 164/99 דן פרומר נ' רד גארד בע"מ, נדונו המקרים שבהם יש להתיר סעיפי הגבלת עיסוק כעולים בקנה אחד עם תקנת הצבור. אחד מהם הוא שעה  שעסקינן בהכשרה מיוחדת.

            כך נאמר בע"ע 164/99 הנ"ל, כפי שהובא גם בעניין 292/99 עדי עמיחי נ' חב' יוסי גולדהמר בע"מ:  

"במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת, זאת כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו".

דברים אלה נאמרו בהתייחס להגבלת עיסוק של עובד. קו"ח כאשר מדובר, כמו בענייננו, בפיצוי מוסכם ולא בהגבלת עיסוק".

  1. "יהלום לא הצליח להוכיח שהסכומים המפורטים בנספח י' מופרכים או לכל הפחות הינם "חסרי כל יסוד סביר".

  2. "כאמור, אין חלה חובה על ארקיע להוכיח כי עלות הכשרת הטייס מגיעה לסכום הפיצוי המוסכם. די שתראה, כפי שאכן עשתה, כי אין מדובר בסכום פיצוי שהוא חסר כל יסוד סביר".

  3. "יצויין עוד, כי סכום הפיצוי נקבע בהסכמה עם נציגות הטייסים, ואף עובדה זו מעידה על יחסיות בין סכום הפיצוי לבין העלות האמיתית של הכשרת טייס, ועל העובדה שהסכום אינו פרי דמיונו של המעביד אלא נחשב בעיני נציגות הטייסים כפיצוי ראוי".

  4. "לא מצאתי לנכון לקבל את טענת יהלום, לפיה עמידה על קיום ההתחייבות במלואה, שעה שיהלום עבד בחלק מהתקופה מהווה פעולה בלתי סבירה".

  5. "יש להבחין בין מצבים שבהם לא נערך דירוג כלל, ועובד שעזב לאחר חודש יחוייב באותו סכום שבו יחוייב עובד שעזב לאחר 23 חודשים, לבין המקרה שבפנינו, שבו הושם דגש על השנה הראשונה, ולאחריה חל דירוג כמפורט במסמך ההתחייבות. דירוג כפי שנערך במקרה הנדון הוא מידתי ולא מצאתי לנכון להתערב בכך. במיוחד אמורים הדברים משנציגות הטייסים נתנה הסכמתה גם לענין זה"

  6. "התביעה שכנגד נדחית".

הגבלת עיסוק

דב"ע 1045/00 אריה נצר ואח' - אס. ג'י. די. הנדסה בע"מ, פד"ע לו 180

המערער הוא מהנדס מכונות המתמחה בתחום האווירונאוטיקה והטכנולוגיה התעופתית. במהלך 18 שנים עבד בכמה ברות תעופה ובחברות המתמחות בתכנון מטוסים וייצורם בישראל ובעולם. הוא עבד אצל המשיבה תקופה של 11 חודשים, עד להתפטרותו. על פי חוזה העבודה שלו, נאסר עליו למסור מידע שהגיע אליו במהלך עבודתו בחברה לגורם אחר או לעבוד אצל חברה אחרת בעת עבודתו אצל המשיבה או להתקשר בקשרי עבודה או בקשרים עסקיים כלשהם עם לקוחות החברה, במשך שנה מיום סיום עבודתו בחברה.

בית הדין האזורי אסר על המערער למסור למערערת 2 כל מידע שהגיע לידיעתו בעת עבודתו אצל המשיבה ואסר על המערערים להשתמש במידע שהגיע לידי המערער בעת עבודתו אצל המשיבה או ליצור קשרים עסקיים עם 3 חברות מסוימות וזאת לתקופה שננקבה בצו.

נפסק (כב' הנשיא ס' אדלר ):

  1. המערער עסק במשך כ- 18 שנים בתחום המומחיות שבו עוסקות המשיבה וגם המערערת וחברות אחרות שאצלן עבד. הידע המקצועי אשר רכש המערער במשך שנים רבות, לרבות הידע המקצועי שרכש בתקופת עבודתו אצל המשיבה, הינו רכושו שלו כעובד.בהיעדר קיומן של הנסיבות שצוינו בפסק דין צ'ק פוינט ובפסק דין AES אין מקום להגביל את חופש העיסוק של המערער. ככלל, במשק תחרותי אין מקום למנוע מאדם להקים עסק, לרבות עסק המתחרה עם מעסיקו האחרון או מעסיקיו הקודמים.

  2. הוכחת קיומו של סוד מסחרי תלויה בהוכחת קיומו של "סוד" על ידי המשיבה. במקרה הנדון רשימת הלקוחות של המשיבה אינה בגדר "סוד" שכן החברה מפרסמת את שמות לקוחותיה ברבים.

הערעור התקבל והצווים שניתנו על ידי בית הדין האזורי בוטלו.

זכות שימוע לפני פיטורים למנהל בחברת תעופה

בש"א 811/03 דויד ויינטראוב – איבריה ליניאס (לא פורסם) (החלטה מיום 1.4.03)

המבקש עבד אצל חברת התעופה במשך למעלה מ- 19 שנים. הוא זומן להנהלת המעביד ונמסר לו על פיטוריו שיכנסו לתוקף למחרת היום.  "המבקש שעובר לפיטוריו שימש כמנהל תחנה של הנתבעת בשדה התעופה בן-גוריון,משיג על פיטוריו. בבקשה לסעד זמני הוא עותר מביה"ד כי יחזירו לעבודה. לדבריו פיטוריו נבעו משיקולים שאינם עניינים, מחמת גילו המבוגר (63.5), ועל מנת לאפשר קידום עובדת אחרת אצל המעביד. המשיבה מצידה מכחישה כל קשר בין הפיטורים לגילו של העובד, ומצדיקה אותם בשיקולים של צמצומים ויעילות העבודה".

נפסק (כב' השופט יצחק לובוצקי ונציגי הציבור ש' אליה וח' גבאי ):

  1. "על מנת להכריע בהליך הנוכחי, די לנו בכך שהעובד פוטר מבלי שקיבל "זכות טיעון" נאותה קודם לפיטוריו".

  2. "לדעתנו קיימת כיום נטיה בפסיקת בתי הדין לעבודה לחייב גם "גוף פרטי" ולא רק גופים "ציבוריים" או "דו-מהותיים", לשמוע את המועמד לפיטורים קודם לפיטוריו. הדבר גם עולה מהפסיקה של כב' השופטת ארד בפרשת גוטרמן... אנו מתחזקים בדעתנו זו בשים לב לכך שלא מדובר כאן בעובד שעבד תקופת מה, אלא בעובד שעבד 19 שנים. אובדן מקום עבודה בגילו של התובע הוא למעשה אובדן של סיכוי ממשי להשתלב מחדש במעגל העבודה".

  3. "לא מן הנמנע כי הנתבעת נמנית על הגופים שהם "דו-מהותיים", מהם נדרשת רמה גבוהה יותר של הגינות ותום לב. שכן מדובר בחברת תעופה לאומית, שגם אם היא מתנהלת כגוף פרטי, מדובר בחברה שקיבלה זיכיון לפעול בארץ מכח הסכמים שבין מדינות ובין חברות תעופה לאומיות".

  4. "סוף דבר: לשיטתנו העובד פוטר ללא כל הודע מוקדמת, תוך הפרה גסה של זכותו הראשונית להשמע קודם לפיטוריו. לטעמנו יש מקום להחזירו לעבודה, וכך אנו מחליטים. יחסי עובד ומעביד ימשכו מהיום (1.4.03) ואילך. אין הדבר שולל את זכותה של הנתבעת לפתוח מחדש ב"הליך הפיטורים", תוך הקפדה על כללי התנהגות הנובעים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועקרונות תום הלב כפי שגובשו בפסיקת בתי המשפט".

עב 1614/03 דויד ויינטראוב - איבריה ליניאס איריאס דה אספניה (לא פורסם) (פס"ד מיום 6.12.05) .

התובע, אשר כהן כמנהל תחנת חברת התעופה הלאומית של ספרד בנמל התעופה בן גוריון, טוען כי פוטר שלא כדין, לרבות מטעמי גיל וכי הוא זכאי להטבות "כגמלאי", ובכלל זה כרטיסי טיסה.

בעקבות פיטוריו התנהל בין הצדדים הליך משפטי בבש"א 811/03, אשר בו הורה בית המשפט על השבתו לעבודה. לאחר מכן נערך שימוע לתובע והוא פוטר שוב.

נפסק (כב' השופט אילן איטח ונציג הציבור מ' הלוי ):

  1. לא הוכח כי התובע פוטר שלא מטעמי גיל. סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 ... אוסר על הפליה מטעמי גיל גם בקשר להחלטה על פיטורים. ל פי סעיף 9 לאותו חוק, אם הוכיח העובד כי שלא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטורים, עובר נטל ההוכחה אל המעביד להוכיח כי הפיטורים לא היו מחמת גילו של העובד. התובע הביא ראשית ראיה לכך כי פיטוריו היו מחמת גיל ובמהלך המשפט הוברר כי שלא היה בהתנהגותו או במעשיו של התובע סיבה לפיטוריו.

  2. הנתבעת לא עמדה בנטל הראיה להוכיח את עילת הפיטורים. בהקשר זה "'פיטורי צמצום' אינם "מילת קסם" ועל הטוען להם, לא כל שכן במקרה שעל הטוען מוטל נטל ההוכחה (כמו במקרה שלנו), להוכיחם....העובדה כי בזמן כלשהו התקיימו "צמצומים" אינה מעידה בהכרח כי פיטורים של פלוני במועד נתון נעשו במסגרת אותם פיטורי צמצום, ועל הטוען לכך (במקרה זה הנתבעת) להוכיח את אותו הקשר...ככל שגיל העובד המפוטר גבוה יותר ותקופת העסקתו ארוכה יותר נדרשת מידת הוכחה גדולה יותר על מנת לשכנע כי הפיטורים אינם נעוצים בטעמי גיל".

  3. "אין מנוס מלהגיע למסקנה כי העילה אשר עמדה ביסוד פיטורי התובע בפעם הראשונה היא העילה אשר עמדה גם ביסוד פיטוריו בפעם השניה".

  4. "...הפגם של פיטורים מטעמי גיל "בולע" את יתר הפגמים וממילא מוביל לתוצאה לפיה הפיטורים אינם כדין ודינם להתבטל".

  5. לגבי הנזק הממוני שנגרם לתובע, יש להתחשב במצב התעסוקה אצל הנתבעת לאחר הפיטורים, כאשר הוברר כי מרבית עובדיה פוטרו. "נסיבה שכזו בדבר פיטורי צמצום כה דרסטיים יש בה כדי להשליך על "גודלו" של הנזק הממוני שניתן להניח שנגרם בשל ההפרה. שכן בנסיבות של צמצומים שכאלה ניתן להניח, בסבירות גבוהה, שהתובע היה מפוטר ממילא בתקופה הנ"ל". לפיכך פסק בית הדין לתובע את השכר שהיה אמור להשתלם לו עד למועד שבו הופסקה עבודת מרבית העובדים אצל הנתבעת (ולא עד למועד הצפוי לפרישתו לגמלאות).

  6. לגבי תביעת התובע לזכאות לכרטיסי טיסה, לא הוכח בבית המשפט כי לתובע, אשר פוטר מעבודתו אצל הנתבעת, יש זכות הסכמית לקבלת כרטיסי טיסה. אמנם, אגב פיטוריו הראשונים, אשר בוטלו, הובטחו לו כרטיסי טיסה כ"גימלאי", אולם משבוטלו הפיטורים, אין תוקף להטבה זו. אולם, "...ברי ששלילת ההטבה היא למעשה "סנקציה" - פרי ההליך המשפטי שנקט בו התובע לשם הגנה על זכויותיו החוקתיות. סנקציה שכזו אינה חוקתית ומהווה חוסר תום לב. ...יתר על כן, אפילו נניח שכטענת הנתבעת מדובר ב"הענקה" של זכות אשר בוטלה עם ביטול הפיטורים, אין בכך ולא כלום. שכן, בבוא בית הדין לשקול את הפיצוי המגיע לתובע בגין פיטוריו מטעמי גיל הוא יכול להביא בחשבון שבסבירות גבוהה מאד (אם לא כמעט ודאית) אילו המשיך התובע להיות מועסק עד לגיל הפרישה (ראה מקרה הגב' אולשטיין) או אפילו עד למועד פיטורי צמצום בחודשים יולי – אוקטובר 2003, הוא היה מקבל את אותה הטבה, ולפיכך במסגרת הסעדים בגין פיטורים שלא כדין יש לפסוק את אותה "הטבה" לתובע. ...לאור כל האמור אנו מחייבים את הנתבעת ליתן לתובע את "כרטיס הגמלאי" המזכה את התובע בהטבות של 'גמלאי הנתבעת, לרבות של כרטיסי טיסה והכל בהתאם לתקנות החברה".

לתובע נפסק סך 125,000 ש"ח כפיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 וכן סכום של 375 ש"ח כפיצוי הלנת שכר עבודת חודש ינואר 2003 וכן נפסק כי על הנתבעת לתת לתובע את "כרטיס הגמלאי" המזכה את התובע בהטבות של גמלאי הנתבעת, לרבות זכות לכרטיסי טיסה בהתאם לתקנות החברה. כן חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצרוף מע"מ.

אובדן רשיון טיס

ע"א (ת"א) 2976/99 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עדנה גונן (לא פורסם) (כב' השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין)

טייסים המבוטחים בפוליסת אובדן רשיון טיס, ונפטרים באופן מיידי, בלי שהיו כלל במצב של אי כושר טיסה אינם זכאים לתגמולי הפוליסה.

(הערת המערכת: פסה"ד בבית משפט השלום: ת"א (תל אביב) 25565/98 עדנה גונן ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)).

ע"א (ת"א) 200/98 ורד אוהד נ' שלוח הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) (כב' השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין)

פרשנות פוליסת ביטוח "אבדן רשיון טיס". בעלה של המשיבה נהרג בהתרסקות מטוס אל על באמסטרדם. על מנת שהאלמנה תזכה בסכום הביטוח במקרה של מות המבוטח, יש צורך בתקופה מינימלית של אי כושר עבודה.

דב"ע נה/ 218-0 אורי ירום – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל, 488

המערער עבד כטייס בחרת אל על. בהגיעו לגיל 60 הוא נדרש לעבור בדיקות שיגרתיות לשם קביעות כשירותו להמשיך ולעבוד כטייס. לאחר הבדיקות הוא נשלח על ידי ועדת ערר רפואית של מינהל התעופה האזרחית לעבור צנתור כללי. הצנתור עבר ללא סיבוכים, אך בהמשכו נדרש ניתוח מעקפים שבמהלכו היו למערער דימומים. בהיותו בטיפול נמרץ הוא עבר אירוע מוחי. מאז הוא אינו עובד.

ערעורו על דחית תביעתו לדמי פגיעה התקבל.

ראו והשוו  עב (אזורי-ת"א) 301295/94 ד"ר אברהם יפה – בי"ח קרית צאנז ע"ש לניאדו (לא פורסם).

פסיקת פיצויי פיטורים לרופא שפוטר לאחר שהתברר כי אינו בעל מומחיות מתאימה. בית הדין בחן את השאלה האם במצב של אבדן רישיון עיסוק, כמו טייס שנאסר עליו לטוס – האם הפסקת העבודה פירושה פיטורים המחייבים תשלום פיצויי פיטורין.

שיויון ואפליה

בג"ץ 6051/95, 6086/95 אפרים רקנט ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה; אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נא (3) 289

דנג"ץ 4191/97, 4773/97 רקנט אפרים ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד (5), 330.

אפלית דייל אוויר בגיל פרישה.

בג"צ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ ואח', פ"ד מח (5), 749

המשיב מועסק כדייל אויר אצל העותר, ומקיים מערכת חיים יציבה ומתמשכת עם גבר אחר במשק בית משותף. עתירתו לקבל עבור בן זוגו כרטיס טיסה ללא תשלום פעם בשעה על פי ההסכם הקיבוצי נדחתה על ידי החברה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי ההוראה הינה הוראה מפלה ואסורה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הפליה פסולה על בסיס נטייה מינית מפרה את עקרון השיווין הקבוע בחוק הנ"ל, ועל כן, זכאי המשיב מס' 1 לדרוש לעצמו את טובת ההנאה שמטעמים מפלים לא הוענקה לו.

העתירה לביטול פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נדחתה.

עב 1232/02, עב 616/02 שמעון הלר ואח' – אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 19.4.05)

"התובעים בהליך זה הם טייסים, אשר עבדו או עובדים בנתבעת...חלק מהתובעים כבר פרשו לגמלאות, עם הגיעם לגיל 65, וחלק מהתובעים עדיין עובדים בנתבעת. רוב התובעים הם קברניטים, ומיעוטם – קצינים ראשונים. גיל פרישת חובה מעבודה באל על הוא 65. אולם, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, גיל הפרישה של עובד שהועסק בחברה יותר מ – 10 שנים רצופות, וקיבל קביעות בחברה בתחולה לתאריך שלפני יום 1.1.95, הוא 65 ושלושה חודשים...הוראת ההסכם הקיבוצי לא הוחלה על התובעים, כאשר הנימוק שניתן לכך על ידי אל על הוא כי על פי דין, התובעים מנועים מלעבוד בתפקידם – טייסים – לאחר הגיעם לגיל 65, ולכן בלתי אפשרי שהם ימשיכו בעבודתם לאחר הגיעם לגיל 65. לטענת התובעים, אי החלת הוראות ההסכם הקיבוצי עליהם מהווה הפרה של הוראת ההסכם הקיבוצי וכן הפלייתם לרעה מטעמי גיל".

על מרבית התובעים לא חל חוק גיל פרישה, תשס"ד – 2004.

נפסק (כב' השופטת ל' גליקסמן ונציגי הציבור מר שלמה לוי ומר יהושע לנדסמן ):

  1. "בתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א – 1981 (להלן: תקנות הטיס) נקבעה הגבלת גיל טייס בטיסה מסחרית...".

  2. מניתוח השינויים שחלו בחקיקה בשנת 1995 ו- 1999 עולה "כי אותם תובעים שמלאו להם 60 לפני חודש מאי 1999, יכלו לשמש ושימשו ממועד הגיעם לגיל 60 ועד לחודש מאי 1999 בתפקיד "קברניט בשיוט", כיון שעל פי המצב החוקי לא יכלו לשמש בתפקיד "טייס מפקד" (קברניט). החל מחודש מאי 1999 שבו אותם תובעים לשמש בתפקיד "טייס מפקד". אותם תובעים שמלאו להם 60 לאחר מאי 1999, המשיכו ברציפות בתפקידם כ"טייס מפקד", עד הגיעם לגיל 65".

  3. "אנו דוחים את טענת התובעים כי הזכות להודעה מוקדמת בת 90 יום לאחר גיל הפרישה מעבודה אינה מותנית בביצוע עבודה בפועל. אנו קובעים, כי תנאי לזכאות על פי הוראת ההסכם הקיבוצי הוא ביצוע עבודה בפועל בתפקידו של העובד עובר לגיל פרישה".

  4. "...הוכח שלא ניתן יהיה לשבץ את הטייסים הפורשים, ובודאי לא את כל הטייסים הפורשים בתפקיד מאמן/בוחן לאחר הגיעם לגיל 65...אין לקבל את הטענה כי בתקופת ההודעה המקודמת יוכלו הטייסים הפורשים למלא תפקיד מאמן/בוחן. ראשית, התובעים מנועים על פי דין מלמלא תפקיד זה, ואין כל וודאות כי יינתן פטור לכל אחד מהם עם פרישתו. ההפך הוא הנכון...שנית, גם אם יינתן פטור, הוא אינו תקף לכל סוגי המבחנים, אלא לאימוני סימולטור בלבד. שלישית, כמפורט לעיל, קיימים אילוצים רבים בשיבוץ התובעים בתפקיד מאמן/בוחן. לפיכך, גם אם ניתן יהיה להעסיק את התובעים בתפקיד מאמן/בוחן, ברור כי בשל האילוצים הרבים כמפורט לעיל, מדובר בהעסקה בהיקף חלקי".

  5. "שוכנענו, כי יש לקבל את טענתה של אל על כי לא ניתן לשבץ את התובעים בתפקידים חלופיים, בהיקף עבודה במשרה מלאה או אף קרוב למשרה מלאה".

  6. באשר לטענת הטייסים כי הם מופלים לרעה מחמת גילם, "בהתאם לסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות "אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". אין מחלוקת, כי על פי הוראות הדין, מנועים התובעים מלמלא לאחר גיל 65 את תפקידם בחברה – טייס. כמפורט בהרחבה לעיל, סבורים אנו כי אל על הוכיחה שאין אפשרות ממשית להעסיק את כל הטייסים הפורשים בגיל 65 בתפקידים חלופיים, ובכל מקרה אין אפשרות להעסיקם בהיקף מרשה סביר ביחס למשרה מלא. מכאן כי במקרה הנדון מתקיים החרגי להוראת סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ומניעת האפשרות מהתובעים לעבוד עד גיל 65 ושלושה חודשים אינה מהווה אפליה, כיון שהיא מתחייבת מאופיו וממהותו של תפקיד התובעים – טייס – ומהרואות החוק הקובעות את המגבלות על העסקת טייס לאחר הגיעו לגיל 65. ככל שלתובעים טענות בנוגע למגבלה הקבועה בחוק, טענות אלה צריכות להידון במישור היחסים שבין התובעים לבין המחוקק, שכן ברור כי אל על אינה רשאית לנהוג בניגוד להוראות הדין".

התביעה נדחתה.

ע"ע 1313/04, 1372/04 משה אסא ואח' נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 26.3.06).

השאלה המרכזית שעמדה לדיון בשני הערעורים היא האם הופלו המערערים, שהם "טייס מפקד" של מטוסי נוסעים, לרעה על ידי המשיבה בשל גילם, בשל כך שלא איפשרה להם לשמש כ"טייס מפקד" וכ"מאמן/בוחן" לאחר הגיעם לגיל 60.

בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערים וקבע כי לא הופלו ראה לעומת טייסים אחרים מטעמי גיל, מאחר ובתקופה הרלבנטית היתה הוראה בתקנות הטייס אשר מנעה את המשך העסקתם בתפקיד של "טייס מפקד" עם הגיעם לגיל 60. בית המשפט קיבל את טענת אל על כי אי העסקת המערערים מעוגנת בשיקולים של בטיחות.

נפסק (כב' השופטים אדלר, פליטמן, צור ונציגי הציבור חבשוש ו- דודאי ):

  1. "צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעורים על פסק הדין להידחות".

  2. "קביעת גיל מירבי של 60 שנה לתפקיד של "טייס מפקד" מבוססת על שיקולי בטיחות טיסה. אל על אימצה בעניין זה נורמה בינלאומית הנוגעת לבטיחות הטיסה, האוסרת על העסקת טייס בתפקיד קברניט לאחר גיל 60. נורמה זו מעוגנת באמנת שיקגו, שחברות תעופה רבות נוהגות על פיה...נורמה זו מעוגנת בתיקון 84 לתקנות הטיס. נורמה זו מבוססת על עובדות החיים והטבע האנושי המוכרות לכולנו לפיהם, עם התקדמות האדם במעלה הגיל, הוא מאבד מכוחו, מיכולותיו, ממהירות תגובתו ועוד. מציאות זו, כאשר היא מתייחסת לתפקיד של טייס מפקד האחראי על מטוס ובו מאות נוסעים במרומי השמים, יכולה להצדיק הגבלת גיל לביצוע התפקיד אל מתחת לגל הפרישה המקובל".

  3. התיקונים בחקיקה בהם הותר לאצ"א פורשים לשוב ולהיות מועסקים בתפקיד של טייס משנה ולאחר מכן בתפקיד של "טייס מפקד בשיוט, היוו הישג הגדול של אצ"א פורשים. יש הבחנה ברורה בין תקפיד "טייס מפקד" לתפקיד "טייס מפקד בשיוט", כפי שעולה מתקנה 21ב' לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א – 1981. "אין יסוד עובדתי לטענות המערערים כי, בתפקידם כטייס מפקד בשיוט, הם ביצעו בפועל את כל התפקידים המוטלים על טייס מפקד, לאורך כל הטיסה, לרבות המראה ונחיתה".

  4. "לא יכול להיות ספק בדבר שקביעת גיל פרישה מוקדם לטייסים מפקדים נעשתה משיקולים צודקים וענייניים. במתחח שבין זכותו של טייס מפקד לעבוד עד גיל הפרישה לבין הצורך לשמור על סטנדרטים מקובלים של בטיחות בטיסה נצא איזון בדמותו של הסדר המאפשר לטייס מפקד מעל גיל 60 ועד גיל הפרישה, להיות מועסק כטייס מפקד בשיוט. מדובר בהסדר שאינו מבטל לחלוטין את הזכות לעבוד, אך מגביל אותה – כמתחייב ממטרותיו הבסיסיות – שלא מעבר למידה הדרושה. זהו הסדר שאינו סותר את עקרונות חוקי היסוד או את החוקים הנוגעים לדבר. זהו הסדר מאוזן, ראוי וסביר שאין הצדקה להתערב בו".

  5. "טייס מפקד משמש גם בתפקיד של מאמן/בוחן. ביצוע תפקיד זה כרוך בתוספת שכר. תפקיד של מאמן/בוחן מעוגן בהוראות תקנה 438 לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א – 1981. ...עקרונית, אין מגבלה חוקית של גיל לגבי מבצעי תפקיד של מאמן/בוחן, כך שניתן היה להעסיק את המערערים בתפקיד זה גם לאחר גיל 60...אלא שהנהלת אל על מצאה שלא לעשות כן....נחה דעתנו כי החלטת הנהלת אל על שלא לאפשר לטייס מפקד בשיוט לבצע תפקיד של מאמן/בוחן מעוגנת בשיקולים מובהקים של מדיניות מקצועית ולא בשיקולים כספיים או שיקולים אחרים שאינם רלבנטיים...בענין שזה אין יסוד להתערבות בית הדין ואין כל יסוד לקבוע כי אל על פעלה בנושא זה שלא כדין או שלא בסבירות או בחוסר תם לב".

 הערעורים נדחו.

עניינים שונים

עב 302764/97 אורלי בן דוד נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 11.9.2001)

עובדת קופת תגמולים של עובדי אל על טענה כי הועסקה על ידי אל על וטענה כי ההסכם הקיבוצי הנוהג באל על צריך לחול גם עליה ועל פיטוריה.

תבע לו/ 11-9, 12-9 ועד העובדים של עובדי התחזוקה הישירה (ליין) בחב' אל על ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (החלטה מיום 26.10.75)

דחית בקשת ועדי העובדים למצן צווי מניעה זמניים בקשר להוצאת העובדים לחופשה עקב שביתת עובדי בתי המלאכה באל על.

דב"ע נו/ 71-3; דב"ע נו/ 251-9 דורית עירון ואח' – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (הנשיא מ' גולדברג, י' אליאסוף, א' קציר)

דחית תביעתם של דיילי קרקע זמניים להצהיר שהם "עובדים קבועים".

 עע 309/99 רוזנצוייג – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם) (פס"ד מיום 22.3.00)

כלכל באל על שהואשם בהטרדה מינית של חניכה בקורס דיילת בעת טיסת התבוננות במהלך טיסה התפטר במהלך הדיון בוועדת המשמעת והושג הסכם לפיו יקבל פיצויים מוגדלים. הוא ניסה לבטל את ההסכם בטענה כי הסכים לו עקב טעות ובכפייה. טענתו נדחתה.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 33) (הצבעת עובדי חברת אל על השוהים בחוץ לארץ), התשנ"ו – 1996 (ה"ח 2515, עמ' 578)

מוצע לאפשר לעובדי חברת אל על השוהים בחו"ל לרגל עבודתם, להצביע בבחירות לכנסת ולראש הממשלה בנציגויות ישראל.

דב"ע נה/3-183; דב"ע נה/ 3-194 קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ; אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פד"ע לא, 592

 היקף הבדיקות הרפואיות שעל קופת החולים של ההסתדרות הכללית לבצע לאנשי צוות האוויר של אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בהתאם להסכמים בין הצדדים ובהתאם להוראות חוק מס מקביל , תשל"ג – 1973 ותקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), תשל"ג – 1973.

בג"ץ 4829/04 אברהם אהרון ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (לא פורסם) (פס"ד מיום 2.5.05)

מאתיים עובדים בכירים בתעשיה האווירית, אל על ו- בזק תבעו את המעבידים להוסיף לשכרם מאז חודש אוקטובר 1996 שכר בשיעור של 33%. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתם ובית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורם. הם עתרו לבג"ץ וביקשו כי פסה"ד של בית הדין לעבודה יבוטל.

העתירה נדחתה תוך ציון שאין לנושא כל השלכות רוחב משפטיות ואף אין מדובר בפירוש של חוק, אלא בסכסוך פרטיקולרי על שכר שיש לשלם לעובדים. "אם אם נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה - ולא אמרנו כן - גם אז אותה טעות, שאפשר לא היתה כלל - אין היא באה במסגרת אותן טעויות מהותיות שהצדק מחייב את התערבותנו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה".